כשבני זוג מתגרשים, חייהם משתנים באופן משמעותי. גירושין מחייבים קביעה של מספר דברים, כמו חלוקת רכוש, מזונות, ומשמורת על ילדיהם המשותפים של בני הזוג. מאמר זה יענה, בין היתר, על השאלה איך נקבעת המשמורת על הילדים.
משמורת על הילדים – מהי?
המשמורת על הילדים קובעת את הסדרי שהות הילדים (בעבר, הסדרי השהות כונו "הסדרי ראיה"). כלומר, אצל מי מבין ההורים ישהו הילדים יותר. על אותו הורה, המכונה "ההורה המשמורן", תוטל אחריות משמעותית יותר לגבי גידול הילדים – דבר שיהיה כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות יותר באשר לטיפול בילדים.
המשמורת הילדים נקבעת על פי החלטה משותפת של שני ההורים, או על ידי בית המשפט.
בדרך כלל, ההעדפה היא שההורה המשמורן תהיה האם, בעיקר אם הילדים הם עד גיל 6. ברם, בית המשפט צריך לפעול על פי "עיקרון טובת הילד". כלומר, אם מוכח שלטובת הילדים, כדאי שהם יהיו בחזקת האב (בין אם האם אינה מסוגלת לדאוג לרווחת הילדים, בין אם היא מזניחה את הילדים וכו') – המשמורת על הילדים מוענקת לו. המשמורת מוענקת לאב גם במקרים שבהם האם מוותרת מרצונה החופשי על משמורתה.
כיום, המשמורת על הילדים לא חייבת להיות משמורת אם או משמורת אב, אלא היא יכולה להיות גם משמורת משותפת. מדובר במשמורת שנקבעת על פי הסכם גירושין שקובע שבמהלך השבוע הילדים ישהו זמן שווה אצל כל הורה. ההסכם צריך להיות מאושר על ידי ערכאה שיפוטית.
משמורת בתקופת החגים
במהלך היערכות הצדדים בגירושין צריכים בני הזוג לדאוג לקביעת המשמורת על ילדיהם המשותפים גם בנוגע לחגים ולחופשות. השאיפה היא, כמובן, שההורים יגיעו להחלטה משותפת בנושא, אך אם הם אינם מצליחים בכך – עליהם לפנות לערכאה שיפוטית.
החוק ו/או הפסיקה לא קובעים כיצד צריכה להיות משמורת בתקופת החגים, אך ישנם דגשים מומלצים בנושא:
למשל, אם מדובר בחג ארוך יחסית, כמו סוכות או פסח, מומלץ שבחצי הראשון של החג – ישהו הילדים אצל הורה מסוים, ובחצי השני של אותו החג – אצל ההורה השני (ולא שלאורך כל החג הילדים ישהו אצל אותו הורה).
כמו כן, לא מומלץ לקבוע חגים קבועים לכל הורה, אלא שבכל שנה ישהו הילדים בחג מסוים אצל הורה אחר. למשל, אם בראש השנה האחרון שהו הילדים אצל אמם, כדאי שבראש השנה הקרוב הם ישהו אצל אביהם.
שינוי משמורת
אמנם, מסבירה עו"ד מיקי חשמונאי כי המשמורת על הילדים נקבעת בשאיפה שהיא אכן תהיה קבועה, ולא תשתנה (אחרת, אין לה כל משמעות). ואולם, ישנם מקרים שבהם ניתן ואף צריך לשנות את המשמורת. דוגמאות למקרים שכאלה הן:
- כאשר אחד ההורים מפר את הסדרי השהות
- כאשר אחד ההורים עבר דירה, מה שמשנה את המרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים והופך את המשמורת שנקבעה ללא יעילה או קשה ליישום
- כאשר הילדים מתבגרים ומעוניינים בשינוי המשמורת, והערכאה השיפוטית משתכנעת ששינוי זה הוא אכן לטובת הילדים
- מקרי ניכור הורי – בין אם ההורה המנוכר הוא האב ובין אם זו האם
- כאשר אחד ההורים מזניח את ילדיו – לא דואג לצרכיהם הבסיסיים או נוהג כלפיהם באלימות.
את התביעה לשינוי משמורת יש להגיש לערכאה השיפוטית שקיבלה את ההחלטה הראשונית בנושא המשמורת על הילדים. אם החלטה זו התקבלה בהסכם בין בני הזוג, על התביעה לשינוי משמורת להיות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, אך בני הזוג יכולים לבקש שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בתביעה זו.
לסיכום, משמורת על הילדים נקבעת על פי החלטה משותפת של בני הזוג, או על ידי בית המשפט. ההעדפה היא שהמשמורת על הילדים תוענק לאם, אך במקרים מסוימים היא תוענק לאב או תהיה משמורת משותפת.
בני הזוג צריכים לדאוג מראש לקביעת המשמורת על הילדים גם באשר לחגים ולחופשות, ולא רק לימי חול ולסופי שבוע.
כשהמשמורת על הילדים נקבעת, השאיפה היא שהיא לא תשתנה – אך אם למשל אחד ההורים מפר את הסדרי השהות, עובר דירה, מזניח את ילדיו, גורם לילדיו להתנכר כלפי ההורה השני, או כאשר הילדים מתבגרים ומעוניינים בשינוי המשמורת, שהוא אכן לטובתם – ניתן, ואף צריך, לשנות את המשמורת.
