הבחירה בבית אבות זה או אחר אינה פשוטה ומחייבת התייחסות למגוון רחב של היבטים. לצד זאת, על מנת לבצע את הבחירה הנכונה ביותר עבור יקירינו, חשוב בתחילה להגדיר את רמת התפקוד של הקשיש. על סמך כך נוכל לדעת האם הוא מוגדר כעצמאי, או שיש להעבירו לבית אבות סיעודי או לבית אבות לתשושי נפש.
התייעצנו עם חיה רמתי המתמחה בייעוץ והכוונה לבתי אבות ולמדנו על ההבדלים המרכזיים בין בתי אבות סיעודיים לבתי אבות לתשושי נפש, איך ניתן לקבוע מי מתאים לכל מסגרת ואילו שירותים מוצעים בכל מוסד.
ההבדל המהותי בין בית אבות סיעודי לבית אבות לתשושי נפש: הפן הפיזי אל מול הפן הקוגניטיבי
בתי אבות סיעודיים ובתי אבות לתשושי נפש מעניקים טיפול והשגחה צמודה לאורך כל שעות היממה. עם זאת, ההבדל המהותי בין שני המוסדות נעוץ בסיבת ההשגחה ובאופן הטיפול.
בתי אבות סיעודיים מיועדים עבור קשישים במצב סיעודי הסובלים מירידה חדה בתפקוד הגופני וזקוקים לעזרה יום יומית בביצוע פעולות בסיסיות כמו – קימה, רחצה, אכילה, הלבשה, או אי שליטה על הסוגרים, כאשר חלקם מרותקים למיטה או לכיסא גלגלים. מכאן שבמקומות אלו הדגש הוא בפן הפיזי/סיעודי.
למידע על בתי אבות לתשושי נפש באתר של חיה רמתי >>>
ההשגחה הצמודה והשירותים הרפואיים הרבים הניתנים במוסדות אלו, מעניקים לקשיש סביבת טיפול בטוחה ומקיפה, במטרה למנוע התדרדרות במצבו ולשפר את איכות חייו ככל הניתן.
מעבר לכך, חשוב לציין כי בתי אבות סיעודיים מכילים לרוב מחלקה סיעודית מורכבת המיועדת עבור קשישים במצב סיעודי קשה יותר, אשר נזקקים בנוסף לטיפולים רפואיים מורכבים יותר כמו -דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ או טיפול נשימתי צמוד, עקב מחלות רקע מסוימות.
בבתי אבות לתשושי נפש מנגד, הדגש מושם על הפן הקוגניטיבי בטיחותי. בתי אבות אלו מיועדים עבור קשישים הסובלים מירידה חדה בתפקודים הקוגניטיביים ומוגדרים כתשושי נפש, בדגש על חולי דמנציה או אלצהיימר הזקוקים להשגחה צמודה. קשישים אלו לרוב לא סובלים מקשיים בתפקוד הפיזי, כך שהם אינם זקוקים לטיפול פיזי סיעודי. לכן, יש לספק עבורם מסגרת מאובטחת ומוגנת על מנת למנוע מצבים של שוטטות וסיכון חיים ולעקב את ההתדרדרות במצבם, תוך דגש על טיפול התנהגותי ותרופתי מותאם, לצד פעילויות פנאי שונות.
מי מתאים לאן – איך ניתן לקבוע את המסגרת המתאימה לקשיש ואילו מבדקים יש לבצע?
לשם כך, יש למפות בתחילה את צרכיו הרפואיים של הקשיש ולבצע מבדקים מסוימים המגדירים את רמת התפקוד שלו, בין אם בפן הקוגניטיבי או הסיעודי.
כאמור, על מנת לעבור לבית אבות סיעודי, יש להוכיח כי הקשיש מתקשה בביצוע פעולות יום יומיות בסיסיות וזקוק לעזרה צמודה. לשם כך, יש לאסוף מסמכים רפואיים שונים המעידים על מצבו, לצד ביצוע מבחן – ADL, המכונה גם מבחן התלות, במסגרתו נבחנת יכולתו של הקשיש לבצע 6 פעולות עיקריות באופן עצמאי – אכילה ושתיה, רחצה, קימה, התלבשות, הליכה ושליטה על הסוגרים. אם נמצא כי הקשיש מתקשה בביצוע של לפחות 3 פעולות, הוא יוגדר כסיעודי.
במקרה של תשושי נפש, ההחלטה האם להעביר את הקשיש לבית אבות לתשושי נפש נקבעת על סמך מבדקים מסוימים הנערכים לו, לצד ראיונות עמו ועם בני משפחתו, מצבו הרפואי וחוות דעת מצד רופאים ומטפלים.
בתחילה הקשיש מתבקש לבצע שאלון קצר יחסית הנקרא- MSQ, המכיל 10 שאלות בסיסיות. במידה שתוצאות השאלון מעידות על בלבול מצד הקשיש, יש לבצע בהמשך אבחון מעמיק יותר בשם –MMSE המתייחס לפרמטרים נרחבים יותר כמו – זיכרון, יכולת שפתית, ריכוז ותפיסת זמן ומקום. באמצעות מבדקים אלו ושימוש במערכות מתקדמות נוספות, ניתן להעריך את מידת התשישות הנפשית של הקשיש ולבחון אופציה של מעבר לבית אבות לתשושי נפש.
השירותים הניתנים בכל אחד מהמוסדות: צוות רב תחומי לצד השגחה צמודה 24/7
מאחר שמדובר במוסדות המחויבים להעניק השגחה וטיפול 24/7, גם בתי אבות סיעודיים וגם אלו המיועדים עבור תשושי נפש, מכילים צוות רב תחומי רחב הכולל – רופאים ,אחיות, מומחים בגריאטריה, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, תזונאים, דיאטנים ופיזיותרפיסטים. כמו כן, מדובר במוסדות המוכרים ומפוקחים על ידי משרד הבריאות.
חלק מהשירותים השוטפים הניתנים במוסדות אלו זהים, אך בכל מוסד ניתנים בנוסף שירותים ייחודיים המותאמים עבור הקשישים השוהים בו, בהתאם למגבלות ולקשיים עמם הם מתמודדים.
השירותים השוטפים הניתנים לרוב בשני המוסדות כוללים בין השאר:
· מעקב רפואי ותרופתי לאורך היום
· מתן תרופות
· שהות בחדרים המכילים לרוב עד שני דיירים בחדר
· פינוי לבית חולים במקרה הצורך
· טיפולים פרא רפואיים כמו – פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק
· מגוון פעילויות תרבות ופנאי
· וכן – שירותי ניקיון כביסה, תזונה והיגיינה שוטפים.
שירותים נוספים הייחודיים לבתי אבות סיעודיים
מאחר שבבתי אבות סיעודיים הדגש הוא על הפן הטיפולי/סיעודי, במוסדות אלו ניתנים בנוסף שירותים מותאמים נוספים כמו – סיוע צמוד בפעולות יום יומיות בסיסיות (כולל שינויים בתנוחה של הקשיש בלילה בעת הצורך) וטיפול רפואי במצבים רפואיים הדורשים טיפול מידי כמו פצעי לחץ, או פצעים כרוניים.
שירותים ספציפיים המסופקים בבתי אבות לתשושי נפש
גם בבתי אבות לתשושי נפש ישנם שירותים ייחודיים הניתנים במקום כמו: ליווי צמוד של פסיכוגריאטר לצורך הערכת תפקודו של הקשיש ומעקב שוטף, פעילויות ספציפיות לצורך תרגול הזיכרון וגירוי חושי, טיפולים אישיים המיועדים לצורך טיפול בסימפטומים התנהגותיים וכן פעילויות תרפויטיות כמו: ריפוי במוסיקה וטיפול באמצעות חיות מחמד. כמו כן, חשוב לציין שבמוסדות אלו ישנה נעילה אוטומטית של המחלקות על מנת להגן על הדיירים ולמנוע מקרים של בריחה או שיטוט.
בסופו של יום – אפשרויות הדיור עבור בני הגיל השלישי הן רבות. ככל שנשכיל לבחור עבור יקירינו את המוסד המתאים ביותר עבורם, כך נוכל להיות בטוחים שהם מקבלים טיפול ייחודי וממוקד, המותאם ביותר לצרכיהם האישיים והרפואיים כאחד.
***המידע המובא במאמר זה נועד להעשרה כללית ולמתן מידע ראשוני בלבד. אין לראות בכתוב תחליף לייעוץ מקצועי, רפואי או סוציאלי פרטני, המותאם למצבו הספציפי של הקשיש ולצרכי המשפחה. כל החלטה על מעבר למסגרת מגורים או טיפול צריכה להתקבל לאחר בחינה מעמיקה של המסמכים הרפואיים הרלוונטיים והתייעצות עם הגורמים המוסמכים.
