הגשת תביעה לדמי אבטלה היא פשוטה וקלה יחסית שכן היא מבוצעת באופן עצמאי על ידי מילוי והגשת הטפסים הנדרשים. בעזרת המאמר שלפניכם תוכלו לדעת האם הנכם זכאים לדמי אבטלה, וכיצד יש בדיוק להגיש את התביעה המשפטית .
מי זכאי לדמי אבטלה?
זכאות לדמי אבטלה נבחנת על ידי חמישה תנאים בהם נדרש לעמוד:
- תושבות – רק תושב ישראל או תושב ארעי המחזיק רישיון לישיבת קבע או רישיון לישיבת ארעי, זכאי לדמי אבטלה.
- גיל – רק מי שמלאו לו 20 שנים ועדיין לא הגיע לגיל 67, יהיה זכאי לדמי אבטלה.
- הפסקת עבודה – אדם עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה במידה ופוטר מעבודתו, התפטר מרצונו, או הוצא לחל"ת. חשוב לציין, כי מי שיצא לחל"ת מיוזמתו לאחר ה2.7.2021 אינו זכאי לדמי אבטלה.
- התייצבות בשירות התעסוקה – ישנה דרישה להתייצב בשירות התעסוקה בסמוך ככל הניתן למועד הפסקת העבודה.
- תקופת אכשרה – נדרש לצבור תקופת אכשרה של לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים הקודמים להרשמה ראשונית בשירות התעסוקה. חודשי העבודה אינם חייבים להיות רציפים.
עם זאת, קיימים מספר סוגי עובדים שלמרות שעומדים בכל התנאים שצויינו לעיל, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה. מדובר בעובד עצמאי, בעל שליטה בחברת מעטים, וחבר קיבוץ או חובר ושב שיתופי כאשר ברירת המחדל היא שאינם זכאים אלה אם כן הם עובדים כשכירים מחוץ למשק או אם הינם מועסקחם כשכירים על ידי הקיבוץ.
האם התפטרות מרצון משפיעה על זכאות לדמי אבטלה?
אדם שהפסיק לעבוד מרצונו, זכאי לקבלת דמי אבטלה רק לאחר שחלפו 90 יום ממועד הפסקת העבודה. למרות האמור לעיל, אם ההתפטרות נבעה מסיבה מוצדקת, הזכאות לדמי אבטלה תחול מהמועד הראשון להתייצבות בשירות התעסוקה.
"סיבה מוצדקת" עשויה להיות לדוגמא הרעה ממשית בתנאי העבודה, התפטרות עקב מצב בריאותי רעוע של אחד מבני המשפחה, התפטרות עקב הטרדה מינית במקום העבודה ועוד.
כיצד מגישים תביעה לדמי אבטלה?
לאחר התייצבות פיזית בלשכת התעסוקה יש להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח לאומי. את טופס התביעה ניתן למלא בעזרת הטופס המקוון הזמין באתר ביטוח לאומי, או למלא באופן ידני ולהגישו דרך הדואר, הפקס או בהגעה פיזית לסניף של ביטוח לאומי.
את הטופס יש להגיש עד 12 חודשים לאחר מועד ההתייצבות בלשכת התעסוקה, שכן הגשת הטופס לאחר תקופה זו, עשויה להפחית את גובה דמי האבטלה.
בנוסף לטופס התביעה ישנם מספר מסמכים אשר נדרשים להגיש: פירוט שכר המהווה אישור מהמעסיק על תקופת העסקה ואישור מהמעסיק המציין את סיבת הפסקת העבודה ותאריך הפסקת העבודה, הכולל חתימה וחותמת של המעסיק.
במידת הצורך ישנם מסמכים נוספים רלוונטיים שיוצרפו כגון:
- תעודת שחרור מצה"ל או מסמך צבאי אחר במידה ומדובר באדם שהשתחרר מצה"ל ב18 חודשים האחרונים.
- תצלום של תעודת פטור משירות צבאי.
- אישור מאגודה מורשית על הפניה להתנדבות לאלו שסיימו שירות לאומי.
- אישור על הנחה או פטור ממס הכנסה במידה ורלוונטי.
- אישור משירות התעסוקה על הפניה לקורס/אישור ממוסד לימודים.
- תלוש פנסיה של החודש האחרון לאלו המקבלים קצבת פרישה.
- תלוש שכר עבוד כל חודש עבודה במידה ומדובר במי שעובד כשכיר בתקופת האבטלה.
לאחר המצאת המסמכים הרלוונטיים, מסביר עו"ד ליאור וימן – המוסד לביטוח לאומי יכריע האם התביעה התקבלה. אך במקרים בהם התובע אינו מרצה מההכרעה, יוכל התובע להגיש ערעור לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי או לבית הדין האיזורי לעבודה. במקרה הראשון ניתן לעשות זאת עד 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה בתביעה ואילו במקרה האחרון עד 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה.
כמה זמן אפשר לקבל דמי אבטלה?
זמן הזכאות לדמי אבטלה מושפע משני גורמים: קבוצת גיל ומספר התלויים. ישנם חמש קבוצות גיל, כאשר קבוצת הגיל הצעירה ביותר היא עד 25, והמבוגרת ביותר היא 45 ומעלה. ככל שמדובר באדם המשתייך לקבוצת גיל מבוגרת יותר, כך מספר ימי האבטלה המרביים לו הוא זכאי גבוה יותר. למשל, במידה ומדובר באדם שגילו קטן מ25, ומספר התלויים שלו הוא שניים או פחות, מספר ימי האבטלה יעמוד על 50 ימים. במידה ומדובר באדם שגילו נע בין 28-35 ומספר התלויים בו הוא שניים, מספר ימי האבטלה יעמוד על 100 ימים.
הגשת תביעה לדמי אבטלה נעשית בצורה עצמאית ופשוטה יחסית. אולם לעיתים, התביעה עשויה להסתבך כאשר מדובר בדחיית התביעה או אי שביעות רצון מגובה דמי האבטלה. במקרים אלו, שנדרש להגיש ערעור, מומלץ ולעיתים אף הכרחי לפנות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי.
