סקירה מקצועית מטעם פורטל עורך דין פלילי costa
הגעת הנאשם ללשכת התעסוקה לצורך קבלת שירות, הפכה מהר מאוד לזירת אלימות כלפי עובדת המקום ממנה דרש לקבל שירות.
התנהלות הנאשם למול עובדת המקום הייתה אגרסיבית וכללה מעשי תוקפנות שכמעט והובילו לפציעת העובדת. יתרה מזו, גם לאחר שהורחק מהמקום, המתין הנאשם לעובדת מחוץ למשרדי הלשכה, ניגש אליה ליד רכבה, איים עליה ותקף אותה.
בית המשפט שדן בעניינו של הנאשם, הצביע על החומרה הרבה שבהתנהגותו, שמעבר להיותה ראויה לכל גנאי באשר היא מופנית כלפי כל אדם, נושאת בחובה חומרה יתירה לאור העובדה שהופנתה לעבר עובדת ציבור ומלווה באיומים.
לאור זאת, ולצד שקלול נתונים לחיוב הנוגעים לנאשם, החליט בית המשפט להטיל עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנהלותו האלימה של הנאשם לא התמצתה באירוע נקודתי
ראשיתו של האירוע מושא כתב האישום, אשר התרחש בבוקר חודש מאי 2022, הוא בהגעת הנאשם ללשכת התעסוקה בעיר אופקים מתוך כוונה לקבלת שירות. הנאשם פנה אל עובדת המקום והתבקש להמתין לתורו, ותוך זמן קצר חזר הנאשם בשנית אל מקום מושבה של העובדת, חבט על שולחנה והעיף לעברה את חוצץ הפלסטיק שהיה מונח עליו.
ואולם לא בכך תם האירוע, שכן גם לאחר שהתנהג בצורה אלימה בתוך לשכת התעסוקה, המתין הנאשם לעובדת מחוץ ללשכה. בעת שעשתה המתלוננת את דרכה אל רכבה, פנה אליה הנאשם, ואיים עליה במילים "את תמותי היום". בהמשך לכך, ירק עליה הנאשם והדף אותה בכתפה עד להגעת המאבטחים למקום.
בתגובה לכך, הועמד הנאשם לדין בגין עבירות של איומים ותקיפת עובד ציבור, שכן תקיפת אותה עובדת, אף שהייתה ברף לא גבוה, כוונה כנגדה במסגרת תפקידה כעובדת לשכת התעסוקה. הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר שכלל את תיקון עובדות כתב האישום והשלב הבא היה גזירת עונשו על ידי בית המשפט.
נתוניו האישיים של הנאשם אינם מאפילים על חומרת מעשיו
במסגרת טיעוני הצדדים לעונש, ביקשה התביעה לתת משקל גבוה לזהות קורבן העבירה – עובדת ציבור אשר הותקפה ללא כל הצדקה אך בשל שביצעה את המוטל עליה. העונש הראוי לשיטת התביעה במסגרת טיעוניה לעונש, הוא של מספר חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.
בא כוחו של הנאשם ביקש להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט אל הרף הנמוך של המעשים ולשקלל אותו עם נסיבות חייו של הנאשם שאינן פשוטות וכוללות מצב נפשי מורכב. כמו כן, ציין בא כוח הנאשם כי הנאשם נעדר כל עבר פלילי וביקש לגזור עליו מאסר מותנה בלבד.
בראשית נימוקי גזר הדין, ציין בית המשפט את החומרה הנובעת מעבירת האיומים – עבירה שהעונש המירבי בצדה הוא עד 3 שנות מאסר ואשר יכולה ללבוש צורות שונות ומגוונות. בית המשפט ציטט במסגרת גזר דינו את אחת ההלכות המובילות של בית המשפט העליון – הלכת לם – בה נקבע כי האיום המשוגר אל עברו של כל אדם, פוגע בשלוות נפשו, ביטחונו וחירותו.
לצד זאת, ציין בית המשפט את החומרה הרבה אשר גלומה במעשה תקיפה המופנה כלפי עובד ציבור. מעשה זה, לשיטת הבית המשפט, מהווה טעם להחמרת הענישה לעומת ענישה המוטלת בגין תקיפה, אף אם היא ברף נמוך, המופנית כלפי אדם מבלי שהרקע לתקיפה הוא תפקידו הציבורי. שני רכיבי חומרה אלו, הם כאלו אשר מחייבים הטלת ענישה מוחשית ומרתיעה חרף נתוניו האישיים של הנאשם.
השילוב בין איומים לתקיפה המופנית לעובד ציבור מחייבים עונש מוחשי
בתי המשפט סקר את הפסיקה ורמת הענישה שהוטלה במקרים דומים, ולבסוף קבע כי אין מדובר במקרה המאפשר הטלת מאסר על תנאי, חרף היות הנאשם נעדר עבר פלילי וחרף הבעת חרטה מצדו על מעשיו. בית המשפט גזר עליו לבסוף 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר מותנה ופיצוי בסך 3,000 ₪ למתלוננת.
לקריאת פסק הדין המלא ראו ת"פ 9498-08-22 מדינת ישראל נ' חיימוב
