כל מה שמעניין במקום אחד

דימום בין וסתי – מה זה אומר? ולמה זה קורה?

דימום נרתיקי המתרחש בין מחזור אחד לשני, עלול להיגרם מסיבות שונות, רובן קלות וניתנות לטיפול.  במקרים אחרים זה עלול להעיד על מצבים מורכבים יותר ולכן, כל דימום חריג חשוב שיהיה מאובחן ובזמן.

מהו דימום בין וסתי?

מדובר על דימום חריג מהנרתיק, החל מכתמים קלים ועד זרם כבד שקורה לאחר או לפני מחזור, ולא במהלכו.

מה יכולים להיות הגורמים לתופעה?

בעוד שגורמים מסוימים עשויים להיות קלים לטיפול, אחרים עלולים להעיד על מצב רציני, ויכולים לכלול אחד או יותר מהבאים:

  • יובש בנרתיק.
  • חוסר איזון הורמונלי.
  • זיהום.
  • פגיעה בתפקוד השחלות.
  • לחץ ומתח.
  • שינוי תרופתי.
  • שינויים קיצוניים במשקל.
  • התחלת או הפסקת גלולות למניעת הריון, התקן תוך רחמי ואמצעים נוספים למניעת הריון.
  • הפלה טבעית.
  • הריון חוץ רחמי .
  • גיל המעבר.
  • נוכחות של פוליפים.
  • התפתחות נגעים טרום סרטניים.
  • גידול ברחם או בצוואר הרחם.

כיצד מאבחנים את מקור הדימום?

בדיקה מקיפה על ידי רופא/ת הנשים היא לרוב הדרך הטובה ביותר למצוא את מקור הדימום, כולל אבחון ואפשרויות טיפול. כדי לקבוע את הגורם לדימום החריג נבצע בדיקה גופנית, כולל בדיקת אגן, שילוו בבדיקות דם, כולל פרופיל קרישת דם, בדיקת רמת ההורמונים ובלוטת התריס, בדיקות לזיהוי מחלות מין ובדיקת הריון. זאת בנוסף לביצוע אולטרסאונד של האגן להערכת מצב הרחם, צוואר הרחם, השחלות, החצוצרות ושלפוחית ​​השתן. במידת הצורך נבצע בדיקות דימות שיכולות לתת פרטים רבים יותר, כדוגמת היסטרוסקופיה שמטרתה איתור שרירנים, פוליפים או נגעים אחרים, ו/או ביופסיה של רירית הרחם המשמשת גם היא לאבחון.

לאחר הבנת הגורם לדימום הבין וסתי, מהן דרכי הטיפול?

הטיפול מבוסס על הגורמים לדימום ויכולים לכלול: תרופות, שימוש באמצעי מניעה המשחררים הורמונים, בדיקות אמבוליזציה של שרירנים ברחם (UFE), או אבלציה של רירית הרחם, ובדיקות פולשניות שמטרתן לטפל במצב באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כדוגמת לייזר, הקפאה, גלי רדיו או זרמים חשמליים. שיטות נוספות הן כריתת או הסרה כירורגית של השרירנים, שאיבת רקמת רירית הרחם, ואף כריתת הרחם או טיפול אונקולוגי, במידה ומדובר במניעת מחלת הסרטן או התפתחות המחלה עצמה.

על פי נתוני  Cleveland Clinicרק 10% עד 35% מהנשים ברחבי העולם עלולות לסבול מדימום רחמי חריג, שבמקרים מסוימים אף אינו מלווים בתסמינים, ולכן ייתכן שבפועל המספרים עשויים להיות גבוהים הרבה יותר. התופעה שכיחה במיוחד במועד תחילת הווסת, כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי ובגיל המעבר ויחד עם זאת, חשוב לאבחן ולטפל, כדי לתת מענה לטווח האפשרויות שפירטתי כאן.

את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן רופא נשים בכיר בקופ"ח כללית.

 

 

 

אז מה היה לנו בכתבה: